רפלקסולוגיה ו-PTSD

רפלקסולוגיה קואורדינטיבית בטיפול בנפגעי תסמונת הלם קרב

מאת: פרופסור מאיר טייכמן ושמואל זיידל
פרופסור מאיר טייכמן: פסיכולוג קליני, מנהל ביה”ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת ת”א.

תקציר

מאמר זה עוסק בניסיון להקל על נפגעי הפרעה בתר-חבלתית (הלם קרב) כרונית ממלחמת יום הכיפורים (1973) באמצעות יישום של טיפול רפלקסולוגי. פרוייקט הניסיון נערך על קבוצה של גברים המאובחנים כסובלים מהפרעה זו והמצויים בטיפול תרופתי ונפשי-פרטני וקבוצתי מאז מלחמת יום הכיפורים. המטופלים נחשפו לשתי סדרות של טיפולים רפלקסולוגיים.

סדרה ראשונה: 25/8/97 – 26/5/97 וסדרה שניה: 24/7/98 – 9/3/98. הפגישות התקיימו אחת לשבוע במשך כ – 50 דקות עד שעה כל טיפול ע”י רפלקסולוגים בכירים בוגרי המכון לאקולוגיה אנושית. אחד המטופלים נשר מיד עם תחילת ההתנסות בסדרה הראשונה עקב הרגשה לא טובה. אצל שאר המטופלים חלה הטבה זמנית של יום עד שלושה ימים לאחר כל פגישה טיפולית: בהרגשה כללית, ברגיעה ואף בהפחתה בנטילת תרופות הרגעתיות או תרופות לשינה.

לאור הניסיון בסדרת הטיפולים הראשונה, נערך סבב טיפולים בסדרה שניה. כל המשתתפים בסבב הטיפולים הראשון התנדבו לסבב השני. אחד המטופלים נשר במהלך הסבב השני מסיבות הקשורות למשפחתו.

מבוא

תגובת קרב הנה אחת משורה ארוכה של תופעות המוכרות לנו כתגובות חרדה למצבי לחץ ולטראומה המביאה בעקבותיה התפתחות של הפרעה הידועה בטרמינולוגיה המקצועית כהפרעה בתר – חבלתית. הפרעה זו עלולה להתפתח לאחר חשיפת האדם לאירוע או אירועים שיש בהם איום הנתפס ע”י האדם לבריאותו ולשלמותו הגופנית עד כדי איום לפציעתו או למותו, איום על שלומו של אדם אחר, ידיעה בדבר אסון או אירוע קשה לבן משפחה או אדם קרוב אחר.

התגובה המיידית של האדם לחוויה האישית טראומטית או למידע הקשה מתאפיינת בדרך כלל בתחושות חריפות של פחד, פאניקה וחוסר אונים. התגובות שמופיעות לאחר מכן מתאפיינות בחוויה חוזרת ונשנית של הטראומה, הימנעות מכל גירוי או מצב או מגע עם דמויות, שלהרגשת הפרט, קשורות לאירוע הטראומטי וכתוצאה מכך עלולים להיפגע תפקודים במשפחה, בעבודה ובחיי החברה, ותגובות של חרדה, ביעותי לילה, תגובות של כעס, חוסר שליטה ולעיתים אף אלימות.

התגובה הבתר-חבלתית הכרונית עלולה להופיע לאחר אירועים שונים בחיי האדם ללא קשר לגיל, להשכלה, למוצא ולמצב משפחתי. אולם, הערכת החוקרים היא שככל שעוצמת האירוע כפי שנתפסת ומוערכת ע”י האדם כחזקה וכחריפה ומאיימת יותר, כך גדלה ההסתברות שתגובת- לחץ אקוטית – עכשווית לא תחלוף ותקבל ממד כרוני.

כך למשל, תסמונת בתר-חבלתית כרונית חמורה עלולה להתפתח אצל נפגעות אונס, קורבנות של אלימות במשפחה, נפגעי תאונות דרכים, תאונות עבודה וכדומה. גישות טיפול שונות ומגוונות יושמו בטיפול בסובלים מהפרעה בתר-חבלתית – החל מטיפול ביולוגי – תרופתי ועד ישומן של שיטות טיפול פסיכולוגיות כגון: חשיפה, טיפול קוגניטיבי – התנהגותי, טיפול פרטני, משפחתי וקבוצתי וכדומה.

על פי גישה הוליסטית, האדם הוא האחראי, בין אם במודע או לא במודע לבעיותיו ולמחלותיו כמו על מצב בריאותו. גישה זו גורסת כי הנפש גלומה באברים בצורות שונות. נשאלת כאן השאלה, האם ממד רובדי הנפש הגלומים באברים עשוי להוביל אותנו להבנת יתר של נקודות החולשה ונקודות הפריצה המערערות את הנפש.

אבחון בגדר השערה

מבוא להשערות: תהליכי האבחון בגישה ההוליסטית אינם פשוטים כלל ועיקר. לכל סימן ותופעה המתגלים בכפות הרגלים, יש אפשרויות אבחוניות רבות. מכיוון שכך, יש לצרף את מכלול התופעות המתגלות והאינפורמציות המתקבלות כדי לחברן לפרוש אבחוני. סימנים מיוחדים כדוגמת גבישים, התקשות עור או כאב אשר יופיעו במקום ספציפי בצורה זהה בכפות הרגליים של כמה אנשים הסובלים מבעיה דומה, יקבלו משמעות אבחונית דומה.

כך, למשל, בקבוצה הומוגנית של גברים הסובלים מהלם קרב (תסמונת בתר-חבלתית כרונית), הפרושים לתופעות המתגלות בכפות הרגליים, מקבלים הכוונה אבחונית המאפיינת את בעיית הקבוצה.

עקבים קשים, יבשים והתקשות עור:

על פי הגישה ההוליסטית, העקב משקף את העבר, את המקום שממנו באים, את בסיס ההרגלים, העקבות מתהליכי החיים, את העכבות בתהליכים הצורכים שינוי, לעיתים הם משקפים את הקיבעון והכבילות ואת הקושי לפרוץ קדימה. אחד המאפיינים הבולטים בקבוצת מטופלים זו היה, עקבים קשים. ממצא זה מצביע על האפשרות שאחד הביטויים לחוויה טראומטית יהיה בהתקשות העור ובעקבים קשים. בנקודה זו חשוב להדגיש כי עור קשה מעיד על ממד של כרוניות.

בעיות עיכול:

אזור מערכת העיכול העיקרי המשתקף בכף הרגל נמצא בצד הפלנטרי בין כריות המדרך הקדמיות לבין העקב – מקום זה נקרא גם גשר ומשקף את הבטן. על-פי דרך מחשבה הוליסטית ניתן לנסות ולהסביר את הקשרים הגוף-נפשיים הקשורים במערכת העיכול. מערכת זו אשר נועדה לעכל מזון לשם בניית הגוף ותחזוקתו, משמשת כ”מקור העיכול” לתכנים הרוחניים המזינים את הנפש.

הממצאים האבחוניים של בדיקת כפות רגלי כל המטופלים בפרוייקט, הצביעו על רגישות באזורי ההשתקפות של מערכת העיכול. כל המשתתפים מדווחים על שהם סובלים מבעיות עיכול שונות החוזרות ונשנות. ייתכן ותופעה זו מתקשרת גם לבעייתם הנפשית ובנטיית גופם לצבור פסולת, אשר דרכי הניקוז והניקוי הגוף-נפשיות אינן מפנות אותה כראוי.

דיכאון:

כל משתתפי התוכנית סובלים מדיכאון ברמות שונות, חלקם הגדול אף מטופלים בתרופות נוגדות דיכאון. ממצאים אבחוניים בבדיקת כפות הרגליים המאפיינים קבוצת מטופלים זו מראים על רגישות אברי בית-החזה, כלומר, האברים העיקריים שם: הראות, הסמפונות, הלב והסרעפת.

מכאן ייתכן שמצבי הדיכאון אצל נפגעי הלם קרב, קשורים למצב מערכת הנשימה הפיזיולוגית ומצב ממד הנשמה הקשור לאותו מקום ההשתקפות בכפות הרגליים. דיכאון ועור קשה בנקודת השתקפות האף: ממצא בולט בקבוצה זו הוא התהוות עור קשה בנקודת השתקפות האף בכפות הרגליים.

מכאן ייתכן שמצב הדיכאון הכרוני אצל נפגעי הלם קרב, קשור גם לאנרגיית הנפש והנשמה הנפתחת אל האף, ולמצב השתוחחות הקומה הנפשית הקשור לאזור עמוד השדרה והאיברים שבתווך. בקבוצת נפגעי הלם קרב תופעה שכיחה זו, התהוות עור קשה בנקודת השתקפות האף בכפות הרגליים, מקבלת משקל יתר באבחון.

הנחיות למטפלים

בנושא האבחון והטיפול הרפלקסולוגי בנפגעי הלם קרב, כפות הרגלים של המטופלים עברו בחינה מדוקדקת בחיפוש ואיתור נקודות השתקפות ייחודיות בכפות הרגליים, המאפיינות קבוצה זו של חולים בהשוואה לקבוצות אחרות. ההנחיות שנתנו למטפלים, היו לאתר את המקומות הרגישים בכפות הרגליים, מתוך הנחה שהם האזורים המסמלים את נקודות התורפה של המטופל.

בתוכנית הטיפול שתבחר לאותו מטופל, להתמקד בכל נקודת תורפה כ”טיפול פוקוס”. לאתר את אותן הנקודות המשקפות בריאות כדי להפיץ דרכן ולהרבות אנרגיה חיובית בטיפול.

הפרויקט הטיפולי

סה”כ התקיימו שתי סדרות של טיפולים, 12 מפגשים טיפוליים בכל אחת מהסדרות. כמו כן התקיימו פגישת תדרוך של המטפלים + הרצאה בנושא הלם קרב ופגישת הכרות של כל מטפל עם המטופל שלו, שכללה תשאול המטופל (אנמנזה) ואבחון כפות הרגליים. לאחר כל פגישה טיפולית התקיימה הדרכה קבוצתית בהשתתפות המנחים. בסופה של כל סדרת טיפולים, התקיימה פגישת סיכום, בה הוצגו המקרים הטיפוליים והוגשו עבודות הסיכום של המטפלים.

מבנה הפרויקט

לכל מטפל ניתן מטופל אחד. הטיפולים ניתנו אחת לשבוע בזמן קבוע, כאשר משך הטיפול היה 50 דקות עד שעה. קבוצת המטפלים וקבוצת המטופלים חולקו לארבע: 2 קבוצות מטפלים ושתי קבוצות מטופלים. בשעה הראשונה טופלה קבוצה אחת של מטופלים, בעוד שהמטפלים מהקבוצה השנייה ערכו תצפית על מטפל ומטופל מהקבוצה הראשונה. בשעה השנייה טופלה קבוצה שנייה של מטופלים ונעשה חילוף בתצפית. שעה שלישית יועדה להדרכה, לברור בעיות, הנחיות או הרצאה בנושא הרלוונטי.

מפה טיפולית – 1

הקשרים בין העקבים (המייצגים את אגן הירכיים) ובין הגשר (המייצג את הבטן)

צרופים סימולטאנים מומלצים:

סיגמואיד + טחול
מעי גס יורד + סיגומאיד
מעי גס עולה + מסתם המעי
חלחולת + סרעפת
שרירי עכוז + טחול
מעי גס רוחבי + חלחולת
שלפוחית השתן + קיבה
ערמונית + לבלב
פי הקיבה + מסתם המעי
מעיים דקים + רחם

מקרא:

אזורים מושחרים – אזורים בבטן.

אזורים מקווקוים – אזורים באגן הירכיים ובבטן התחתונה.

הערה: טיפול בקווי המעבר בין עקב לגשר ובין גשר לכריות המדרך.

מפה טיפולית – 2

הקשרים בין כריות המדרך הקדמיות (המייצגות את בית החזה) ובין הקשת האורכית בצד הפנימי של כפות הרגליים (המייצגת את אזור התווך של הגוף)

צרופים סימולטאנים מומלצים:

בלוטת תריס + ריאות
לבלב + ריאות
מוביל הלימפה + קנה הנשימה
לב + קיבה
פי הקיבה + שער הריאה
לב + לבלב
אף + ריאות
אף + לב
חוליות בית חזה עליונות + ריאות
חוליות בית חזה עליונות + לב
שרירי החלציים + שרירי הכתף

מקרא:

אזורים מושחרים – אזורים בבית החזה.

אזורים מקווקוים – אזורים בקו התווך.

הערה: כיוון הפעולה על השוקיים – “מבפנים החוצה”.

תוצאות

מחזור ראשון 25.8.97 – 26.5.97

ניתן להעריך את השפעת ההתערבות על המשתתפים במספר דרכים. האחת, בדיקת נוכחותם בטיפול ומידת השמירה על המסגרת של התוכנית. הדרך השניה, באמצעות דיווח עצמי של המשתתפים. הדרך השלישית, בדיקת פרמטרים רפלקסולוגיים כפי שמדווחים ע”י המטפלים במהלך הטיפול. במאמר קצר זה לא נתייחס להערכה הרפלקסולוגית משום שהשינויים הנצפים בהתערבות טיפולית זו הנם איטיים ומתרחשים לאורך תקופה ממושכת. התמונה הרפלקסולוגית המוצגת היא של האבחון.

אנו נדווח על ההתמדה בטיפול ועל מספר משתנים התנהגותיים שנתקבלו בדיווח עצמי מהמטופלים. ההתמדה בטיפול הייתה גבוהה מאוד ובמידה ואחד המטופלים נאלץ מנסיבות אישיות להעדר מהטיפול הרפלקסולוגי הוא תיאם שעת טיפול אלטרנטיבית עם המטפל או המטפלת. הבקשה לטיפול ההשלמה נעשתה תמיד ביוזמת המטופל.

כלומר, נבחנה כאן המוטיבציה של המטופל לקבל את הטיפול. ניתן היה לקבוע פגישה אלטרנטיבית אחת בלבד על מנת לא לשבש את ההערכה. בסיום סדרת הטיפולים כל המשתתפים ענו בחיוב לשאלה האם ברצונך להמשיך ברפלקסולוגיה.

טבלה 1: ממוצעי התגובות של 15 המטופלים שסיימו את סדרת הטיפולים הראשונה

שלושה ימים לאחר הטיפול
יומיים לאחר הטיפול
יום לאחר הטיפול
משתנים
חזר לקדמותו
2.2
3.2
(הפחתה ברמת הדכדוך / דיכאון (0-4
חזר לקדמותו
2
2.9
(הפחתה בהתפרצויות (0-4
חזר לקדמותו
2.2
2.9
(הרפיה במתח השרירים (0-4
חזר לקדמותו
2.2
2.8
שיפור ברמת הריכוז
חזר לקדמותו
2.2
2.8
(שיפור בשינה – שינה ארוכה ולא טרופה (0-4
חזר לקדמותו
2.9
3.7
(שיפור בהרגשה הכללית (0-5
מטופל אחד מבין ה 3
שלושה מטופלים מבין ה 7
שבעה מטופלים
מספר המטופלים שהפחיתו לפחות ב 50% את השימוש בתרופות הרגעה

מחזור שני 24.7.98 – 9.3.98

ההתמדה בטיפול בשלב השני של התוכנית הייתה גבוהה מאוד, ובמידה ואחד המטופלים נאלץ מנסיבות אישיות להעדר מהטיפול הרפלקסולוגי הוא תיאם שעת טיפול אלטרנטיבית עם המטפל או המטפלת. הבקשה לטיפול ההשלמה, נעשתה ביוזמת המטופל, וניתן היה לקבוע פגישה אלטרנטיבית אחת בלבד על מנת לא לשבש את ההערכה. המשתנים שנבדקו היו זהים לאלה שהוערכו בשלב הראשון.

טבלה 2: ממוצעי התגובות של 14 המטופלים שסיימו את סדרת הטיפולים השנייה

שלושה ימים לאחר הטיפול
מיד לאחר הטיפול
משתנים
1.16
2.16
(הפחתה ברמת הדכדוך / דיכאון (0-4
2.05
2.79
(הפחתה בהתפרצויות (0-4
1.6
2.83
(הרפיה במתח השרירים (0-4
1.05
1.98
שיפור ברמת הריכוז
0.64
2.56
(שיפור בשינה – שינה ארוכה ולא טרופה (0-4
1.2
3.04
(שיפור בהרגשה הכללית (0-5
שלושה מטופלים מבין ה 11
אחד עשר מטופלים
מספר המטופלים שהפחיתו לפחות ב 50% את השימוש בתרופות הרגעה

סיכום

על פי הדיווח האישי, נראה כי חלה הטבה אצל המטופלים בצורה בולטת למשך יומיים אחרי מתן כל טיפול. בהשוואה להרגשתם בתחילת סדרת הטיפולים , השתפרה ההרגשה הסובייקטיבית של כולם. מנקודת ראות רפלקסולוגית, בתום הטיפולים, נמצאה בכפות הרגלים של רובם, הפחתת רגישות בהשתקפות אברי מערכת העיכול והנשימה והפחתה קטנה יותר ברגישות אזורי השתקפות הראש. לאור הממצאים, החלקיים אומנם, של ניסיון זה, הטיפול הרפלקסולוגי בנפגעי טראומה ראוי שיתמקד בנקודות הבאות:

טיפול באזור העקב ומפרק הקרסול, קרי, ממד העבר

טיפול באזור הגשר המשקף את הבטן, קרי, ממד ההווה

טיפול באזור כריות המדרך המשקפות את אזור בית-החזה, קרי, ממד העתיד, מלשון חזה, חזית, תחזית, חזון וחיזיון

טיפול באזור קווי האורך של התווך (המדיאלי)

טיפול בקו ההפרדה בין עקב לגשר, כמשקף את המעבר בין זמן עבר לבין תחילת תהליכים

טיפול בקו ההפרדה בין גשר לבית החזה – קו הסרעפת, כמשקף את המעבר בין תום התהליכים, לקראת ההגשמה שלשמה נעשה תהליך מעבר הגשר

כמו כן, נראה שיש לשקול אפשרות של מתן טיפול פעמיים – שלוש בשבוע במידה ויתאפשר הדבר. כמו-כן יש לבדוק משתנים ספציפיים כמו: איכות השינה, רמת הריכוז, ירידה במתיחות השרירים, התפרצויות, דיכאונות, הרגשה כללית ומידת השימוש בתרופות הרגעה. כוונת הטיפול בכללותה, היא להשכין “שלום בית” בין אזורי הגוף הגדולים דרך נקודות ההשתקפות בכפות הרגליים: אגן הירכיים, בטן ובית-החזה, כאזורים התומכים בבהירות המחשבה ויכולת הריכוז המתאפיינת באזור השתקפות הראש

תודתנו נתונה לכל המטפלים שלקחו חלק בפרוייקט הטיפולי, ולכל המטופלים שלקחו חלק בפרוייקט זה, כי בלי מטופלים אין מטפלים ובלי מטפלים אין מטופלים ואחד כרוך בשני

כתיבת תגובה

רפלקסולוגיה © 2020