ההתמחויות הקליניות הראשונות ברפלקסולוגיה קואורדינטיבית מודל לרפואה משולבת
מאת: שמואל זיידל
ב – 1.1.1989 החלה ההתמחות הקלינית הראשונה לרפלקסולוגיה של המכון לאקולוגיה אנושית בבית החולים הגריאטרי “ארבל”. זו המסגרת הקונבנציונלית הראשונה שפתחה את שעריה לטיפולים בצורה מבוקרת ומתואמת.
קדמה לפתיחת ההתמחות תקופה בת שלושה חודשים בהם נאספו נתונים כדי לבדוק אם ניתן לקדם תהליך מחקרי. נבדקו 40 חולים, ולכל מטופל מולא דף תשאול “מיני מנטל טסט” ע”י ד”ר נמרוד שיינמן, נטורופט ודף איתור וזיהוי של כפות הרגליים ע”י שמואל זיידל.
מבנה ההשתלמות
בתחילת ההשתלמות נערכה פגישת הכנה, בה התקיימה הרצאת מבוא על בית החולים. בגלל תנאים המקשים על קומוניקציה עם המטופלים – חוסר ידע של השפה, כבדות שמיעה – לא התקיים תשאול בפגישה הראשונה עם המטופלים. נוצרה כאן דרך ייחודית לאיסוף מידע: בפגישה הראשונה עם המטופלים כל מטפל מילא דף איתור וזיהוי של כפות רגלי המטופל שלו.
לאחר מכן, כל מטפל קיבל את התיק הרפואי של המטופל ובעזרת האחות הראשית או הרופא, ובעזרת לקסיקון רפואי שחולק, רשם את הבעיות שמהן סבל המטופל. תהליך האבחון שנעשה עד הפגישה הטיפולית הבאה, לקח בחשבון את המידע שנאסף מהתיק הרפואי, מדף האיתור והזיהוי ומההשוואה בין שני המקורות. על-פי אלה תוכננה תוכנית הטיפול הראשונית.
הפגישות הטיפוליות נערכו אחת לשבוע בצורה הבאה:
בשעה הראשונה חצי הקבוצה טיפלה בעוד שחצי הקבוצה השני צפה במטפלים ומילא דף תצפית. בשעה השניה התחלפו התפקידים. השעה השלישית יועדה להרצאה או לבירור בעיות שעלו במפגש הטיפולי.
בסה”כ התקיימו 17 מחזורים של 3 וחצי חודשים כל אחד במתכונת זו, במשך 6 שנים. במהלך שתי סדרות הראשונה והשניה של ההתמחויות הקלינית נבדקו המטופלים אחרי כל טיפול בשני נושאים: רמת הסוכר ורמת לחוץ הדם. בתום שתי הסדרות הוחלט שלא יהיה אלמנט מחקרי אלא רק התמחות לרפלקסולוגים, שנושאה “לראות את הגוף והנפש בסוף הקדנציה האנרגטית” משמעות הדבר היא שלמרות שהחולים הגריאטריים נהנו והפיקו מהטיפולים למען בריאותם ניתן היה לראות את סימני הגיל ויכולת הריפוי הטבעית הנמוכה של הגוף. המחלות מהן סבלו המטופלים היו רבות. ביניהן: דום לב, מחלות נשימה, עיכול, שתן, חילוף חומרים, שלד ושרירים, שבץ מוחי, פרקינסון ואלצהיימר.
הזקנה במשקפיים אחרים
האנרגיה המולדת הקשורה לכליות הולכת ונחלשת, עם חלוף הזמן ומתוך כך יורדת רמת פעילותם של אברים הקשורים מבחינה אנרגטית לכליות. נוצרת כבדות שמיעה, ומתפתחת כבדות ראיה והרגליים הולכות וכושלות כפועל יוצא מירידת האנרגיה של הכליות.
התייחסות ספציפית
בעיות מיוחדות אפיינו את קבוצת המטופלים כולה וסימניהן הופיעו בכפות הרגליים. לבעיות אלה נתבקשה תשובה רפלקסולוגית מבחינת ההתייחסות הטכנית: בצקות, ורידים, כיבים בשוקיים ובכפות, נפיחויות, רקמת עור עדין דק ושקוף, כשלון רגליים וכובד הליכה.
אחת הגישות הטכניות שהותאמו לנושא הטיפול בחולים גריאטריים היו טכניקות מניפולטיביות שבהן שלושה שלבים:
המטפל מביא את המטופל אליו – לחיצת כפות הרגליים אל כף ידו של המטפל
העברת אחריות – העברת השליטה על הלחץ מהמטפל למטופל
טכניקת הטיפול האקטיביות – המטופל לוקח אחריות ושולט ברמת הלחץ
שלושת השלבים תואמו כך שהיוו תהליך טיפולי אישי לכל מטופל, תהליך שכוונתו שפור השימוש ברגליים שכשלו מחמת הגיל. טכניקות אלה נועדו להעצים את הקשר של האדם עם כפות רגליו כך שלאנשים, תוחזר במידת מה היכולת לשלוט במהלכיהם. גישת הטיפול המניפולטיבי שיפרה את יכולתו של המטפל להשפיע ולהעביר את כוונותיו בטיפול.
לסכום, תקופת התמחויות בבית החולים הגריאטרי היוותה תשתית למידה, שנעשתה אומנם על האנשים בסוף הקדנציה האנרגטית שלהם, אך סוף הוא גם סכום לתהליכים של החיים שקודמים לשלב זה. בסיכום טמונה גם ההתחלה וכל התהליכים שבדרך. מתוך רצון טוב ועניין משותף נוצר קשר הדוק, בעל אינטרסים משותפים עם בית החולים לנושא השילוב בין הרפואה המערבית לבין הרפלקסולוגיה הקואורדינטיבית.
ערך מוסף הוא הביטחון שבטיפול רפלקסולוגי ניתן להגיע לכל אדם באשר הוא, בבעיותיו במחלותיו ובבריאותו, וזו אף מצווה. התמחויות אלה, שנמשכו עד 1996 הכינו את הבסיס לגולת הכותרת של המכון לאקולוגיה אנושית – לטפל בכפות רגליים שיד אדם לא נגעה בהן. בפועל הוכנה התשתית לעיסוק מבוקר ורציני באוכלוסיות חולים הומוגניות. מאז ההתמחויות הקליניות הראשונות ועד היום, גולת כותרת זו מתאימה לדרך החשיבה של אקולוגיה אנושית.