היפריקום פרפורטום

משפחה: Hypericaceae

שם לטיני: Hypericum perforatum

שמות נוספים: St. John’s wort, Klamath weed

שם עברי: פרע מחורר

פירוש השם: Hypericum = “מעל רוח רפאים” (“over an apparition”) מתוך האמונה שצמח ההיפריקום דוחה רוחות רעות. כשמחזיקים את עלי הצמח מול האור ניתן להבחין בחרירים קטנים שהנם למעשה בלוטות שקופות המכילות היפריצין ומכאן השם perforatum (מחורר). באופן מסורתי נאסף הצמח ב 23 ביוני הוא יום ההטבלה של הקדוש St. John עפ”י הנצרות ומכאן השם הנפוץ, St. John’s wort – הצמח של הקדוש ג’ון.

סקירה כללית

שיח רב שנתי, גובהו 3-8 ס”מ. הגבעולים זקופים, מסתעפים בחלק העליון וחלקים. עלים ירוקים בהירים מחוברים ישירות לגבעול, מלבניים ובעלי נקודות שקופות (בלוטות היפריצין). הפרחים צהובים בהירים. 5 עלי גביע ו 5 עלי כותרת בעלי נקודות וקווים שחורים. השחלה דמוית אגס. האבקנים בשלוש חבילות מחוברות בבסיס בלבד. פורח מיוני עד אוגוסט.

גדל באירופה, צפון אפריקה ואסיה המערבית. מאמצע שנות ה – 90, על מנת לעמוד בדרישות לצריכתו מגדלים אותו בכמויות גדולות באירופה, צפון ודרום אמריקה, אוסטרליה וסין. לפרחים, לעלים ולגבעול של הצמח יש תכונות אנטיביוטיות. רבים מהיישומים הרפואיים של הצמח (מלבד השימוש האנטי ויראלי), כולל שימושיו כמרפא פצעים, מועיל לנדודי שינה, ומטפל בנאורלגיות, ידועים מהרפואה היוונית המסורתית שתועדה במקור ע”י הרבליסטים יוונים קדמונים (Hyppocrates, Theoprastus, Dioscorides ו Galen). מימיו של הרופא השוויצרי Paracelsus משמש הצמח לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות. פרחי הצמח שימשו ברפואה האירופאית המסורתית לטיפול בנאורלגיה, חרדה, נברוזה, קשיי שינה ודיכאון.

השיטה המסורתית לשימוש בצמח הייתה בתור חליטת תה. במאה ה 19 ובמאה ה 20 השתמשו בו הרופאים באמריקה לטיפול בהיסטריה ובדיכאון. הוא ניתן חיצונית לטיפול בפצעים, חבורות ונקעים. עפ”י מקור נוסף, משמש לטיפול תלונות הקשורות בריאות ובשלפוחית השתן, עודף ליחה כרוני בריאות, מעיים ודרכי השתן, דיזנטריה, תולעים, שלשול, דימומים, לילדים הסובלים מהשתנת לילה.

בגרמניה, רשום היפריקום ב German Drug Codex, הוא מאושר כתרופה ע”י ה Commission E monographs והוא מותר עפ”י חוק לשימוש כחליטת תה. בארה”ב, משתמשים בהיפריקום בתוספי מזון רבים בצורות שונות (טינקטורות אלכוהוליות, חליטות במים, חליטות בשמן ומיצוי יבש בקפסולות וטבליות).

ב 1998 פורסמו ע”י ה United States Pharmacopoeia Drug Information division, מונוגרפיה רפואית ועלון מידע לצרכן המצהירים כי ארגון זה אינו ממליץ או תומך בשימוש בצמח מכיוון שאין מספיק מחקרים איכותיים המוכיחים את יעילותו. עם זאת, ציינו, כי המחקר תומך בבטיחות הצמח. מאז 1979, נערכו כ 30 ניסויים מבוקרים עם תמציות של היפריקום שכללו אלפי חולים עם הפרעות קלות עד בינוניות של דיכאון. רוב המחקרים נמשכו 28 עד 42 ימים כאשר ניתן מינון של 900 מ”ג של התמצית (=0.3% היפריצין). עד לשנת 1997, נערכו לפחות 15 ניסויים מבוקרים עם מיצוי מתאנולי של היפריקום.

ניסויים אלו אישרו את הפעולה האנטי דכאונית של תמצית ההיפריקום בבני אדם. המחקרים הללו אינם עומדים בקריטריונים הדרושים לתרופות אנטי דכאוניות קונבנציונליות עפ”י חוקי האיחוד האירופי (European Union) ולכן ההיפריקום אינו מאושר לשימוש במצבים קשים של דיכאון. עם זאת, מגבלות דומות מתייחסות למחקרים על תרופות אנטי דכאוניות קונבנציונליות כאשר הן משווקות לראשונה.

מחקרים המשווים טיפול ע”י היפריקום לטיפול ע”י תרופות סינתטיות בדיכאון לא נמשכו יותר מ 6 שבועות והושוו רק לשימוש בחצי מהמינון של התרופות הסינתטיות המשמש בד”כ לטיפול בדיכאון (75 מ”ג במקום 150 מ”ג). בנוסף, מחקרים אלה לא בוצעו בחולים קשים.

עם זאת, היפריקום הוכח כצמח בטוח עם מעט מאד תופעות לוואי בהשוואה לאנטי דפרסנטים סינתטיים: מתוך 3250 חולים נצפו תגובות אלרגיות ב 0.5% מהחולים, שיבושים במערכת העיכול ב 0.6% ועייפות ב 0.4%. עדויות לפעילות האנטי דכאונית של תמצית ההיפריקום ניתן למצוא במחקרים שונים.

תכונות

ארומטי, מכווץ, מכייח, מרגיע מערכת עצבים.

שימושים

בדצמבר 1984, אושר ע”י ה Commission E השימוש הפנימי בצמח להפרעות פסיכיאטריות, דיכאון, חרדה ואי שקט (nervous unrest). שמן היפריקום מאושר לטיפול בהפרעות עיכול. שימוש חיצוני בשמן מאושר לטיפול בחבלות, כאבי שרירים וכוויות מדרגה ראשונה. עפ”י הספר Handbook of Medicinal Herbs דווחו הצלחות בטיפול אוראלי או מקומי בויטיליגו (vitiligo) ע”י תמציות של היפריקום.

מרכיבי הצמח

היפריקום מכיל 15% – 6.5% טנינים (tannin) ו proanthocyanidins (catechin, epicatechin, leukocyanidin); 5% – 2% פלבנואידים, בעיקר hyperoside, rutin, quercitrin, isoquercitrin, quercetin ו kaempferol; ביופלבנואידים; נגזרות של phloroglucinol (עד 4% היפרפורין); חומצות פנוליות (caffeic, chlorogenic, ferulic); 1% – 0.05% שמנים נדיפים, בעיקר n-אלקנים גבוהים; 0.15% – 0.05% naphthodianthrones (היפריצין ופסאודוהיפריצין); סטרולים; ויטמינים C ו A; קסנטונים (xanthones); כולין.

החומר הפעיל

הרבה מהפעילויות הפרמקולוגיות של היפריקום מיוחסות להיפריצין ולמרכיבים הפלבונואידים, אולם הפעילות האנטי דכאונית המשפרת גם הפרעות שינה למיניהן, של הצמח מיוחסת בעיקר לחומר היפרפורין. בסדרה של ניסויים שפורסמו בכתב העת Pharmacopsychiatry, נחקרו השפעותיהם של החומרים היפריצין והיפרפורין והקשר האפשרי של חומרים אלו לפעילות האנטי דכאונית של הצמח.

היפרפורין הוא מרכיב מרכזי במיצוי של היפריקום. עיקרון הפעולה שלו הוא ע”י עיכוב קשירת נוירוטרנסמיטורים מונואמינים (סרוטונין, נוראדרנלין ודופאמין) לרצפטורים, בדומה לתרופות אנטי דפרסנטיות, וכן מעכב קשירה של גלוטמט ושל GABA לרצפטורים. הודגם כי ההיפרפורין הנו מאפנן (מודולטור) של מספר תעלות יוניות נוירוניות וכי הוא מעכב התכווצות שרירים חלקים המושרית ע”י נוירוטרנסמיטורים שונים. בנוסף לכך, הוא משרה גם שחרור של גלוטמט שלאחריו ניכרת עליה ברמות יוני Ca2 חופשיים בסינפטוסום.

מתןך תוצאות של ניסויים שונים הסיקו החוקרים שפעולה סינרגיסטית של מספר חומרים אחראית ליעילות של היפריקום במצבי דיכאון. באחד הניסויים נמצא שתמצית של היפריקום משפיעה על רמות הורמונים בדם (קורטיזול והורמון גדילה) ושהשפעת ההיפרפורין על שינויים אלו משמעותית יותר מהשפעת ההיפריצין. נמצאו גם השפעות של הצמח דרך מערכת החיסון– בניסוי שנעשה בעכברים נמצא כי IL-6 הנו חיוני לפעילות האנטי דיכאונית והמועילה גם לקשיי שינה של היפריקום ושציטוקין זה כנראה משמש כמתווך דרך אקטיבציה של מערכת הסרוטונין.

לסיכום

היפריקום הנו אחד הצמחים הנפוצים ביותר ברפואת צמחי המרפא. שימושו הפופולרי ביותר כיום הוא כתחליף טבעי לטיפול במקרים של דיכאון קל עד בינוני. צריכתו השנתית עולה על 210 מיליון דולר בארה”ב בלבד ומעל ל 750 מיליון דולר בעולם כולו. חשיבותו של ההיפריקום כתוסף מזון עלתה בשנים האחרונות והעדויות הקליניות ליעילותו הן חיוביות באופן כללי.

המידע לגבי החומרים הפעילים התורמים לפעילותו הפרמקולוגית המיטיבה, והריכוז המדויק של חומרים אלו להשגת פעילות זו, עדיין אינו שלם. הבסיס לקביעת רמת היעילות של הצמח הוא ריכוז המרכיבים העיקריים, ההיפריצינים. מקרים של זיוף מוצרים מסחריים המכילים היפריקום קורים בד”כ כאשר משתמשים בזנים אחרים של היפריקום שאינם H. perforatum.

גורמים אחרים העלולים להשפיע על איכות המוצר הם גורמים סביבתיים בהם גדל הצמח: אור, לחות, גובה, קו רוחב, החלק בו השתמשו להכנת המוצר, שלב ההתפתחות בו נקטף, צורת האיסוף והטיפול בו לאחר האיסוף. החוקרים מתמקדים בניסיון למצוא את הצורה הפוטנטית ביותר של הצמח ומפתחים שיטות חדשניות לאנליזה מדויקת יותר של היפריצין, חוקרים את עמידותו כפונקציה של אור, זמן ותנאי אחסון, ומפתחים שיטות גנטיות שיאפשרו להבחין בין זנים קרובים של הצמח.