גורמים המגבירים את הסיכויים להרעלה מצמחי מרפא
מינוח מבלבל
הרבה פעמים צמחי המרפא אינם מזוהים מפני שאין שיטת מינוח אוניברסלית. צמחי המרפא מוכרים גם בשמם העממי וגם בשמם הבוטני בלטינית. השם העממי יכול להשתנות כתלות במיקום הגיאוגרפי של הצמח, כך שיכול להיות שלצמח אחד יהיו מספר שמות. כמו כן, יכול להיות שלשני צמחים שונים יהיה אותו שם, למשל, השם ג’ינסנג משויך לג’ינסנג הסיני וגם לג’ינסנג האמריקאי.
זיהוי מוטעה
זיהוי מוטעה יכול להוביל להרעלה אם צמח רעיל נלקח בטעות במקום צמח שאינו רעיל. זיהוי מוטעה יכול לקרות גם כאשר קונים מוצרים מסחריים וגם כאשר מי שאינו מספיק מנוסה אוסף צמחים לשימוש אישי או לשיווק.
חוסר מידע מספיק לגבי רעילות
המידע הקיים לגבי הכימיקלים המצויים בצמחים ולגבי השפעתם הרעילה של צמחי מרפא בטווח הרחוק, הוא מועט. אי הכרת התכונות הרעילות של צמח המשמש לטיפול עלולה להוביל לתגובה שלילית במטופל. גם כאשר תכונות הרעילות של הצמח ידועות, בוחרים לפעמים הצרכנים, וגרוע מכך יצרנים מסחריים, להתעלם ממידע זה.
לדוגמא, ידוע כי אלקלואידים פירוליזידינים המצויים במאות צמחי מרפא, הנם רעילים לכבד. אלקלואידים אלו עוברים בכבד מטבוליזם למטבוליטים רעילים הגורמים לשחמת כבד. צמח מרפא פופולרי המכיל אלקלואידים אלו הוא הקומפרי והוא נצרך כתה ונמכר כירק או בקפסולות. שימוש בצמח לאורך זמן הנו מסוכן ביותר.
שונות רבה בכימיקלים הרעילים המצויים בצמחים
השונות הרבה ברמות הכימיקלים המצויים בצמחים מציבה בעיה בריאותית קשה. רמות הכימיקלים בצמח תלויות במרכיבים רבים: בזן, בקרקע בה גדל, בעצמת האור, הטמפרטורה והמשקעים שספג, באיזו עונה נקטף, בגיל הצמח ובחלק בו משתמשים לריפוי (שורשים, פרחים, עלים וכו’). מכיוון שאין סטנדרטים חוקיים לגבי איסוף, עיבוד ואריזה של צמחי מרפא, טיפולים שונים שנעשים בצמח לאחר איסופו (ייבוש, אחסון, עיבוד) יכולים לשנות מאד את איכות המוצר וריכוז החומרים הפעילים.
מחסור בסטנדרטים לקביעת יעילות ובטיחות
רוב המחקרים הנעשים בצמחי מרפא הם ניסויי מבחנה או ניסויים בבעלי חיים. לגבי צמחים רבים חסר מחקר קליני על השפעות שליליות, יחסי גומלין עם תרופות, השפעה על ילדים ועל נשים בהריון.
זיהומים
זיהומים יכולים להתרחש בזמן הגידול, העיבוד או האריזה של צמח מרפא. מזהמים יכולים להיות מיקרואורגניזמים (חיידקים, שמרים, פטריות), מתכות כבדות (כגון כספית), קוטלי עשבים, קוטלי חרקים וחומרים רדיואקטיביים.
טעויות (בכוונה או שלא בכוונה) בתיוג המוצר
תיעוד מדויק של המרכיבים המצויים במוצרים הנמכרים הנו חיוני לפיתוח מידע אמין לגבי בטיחות צמחי המרפא. הספרות מלאה בדוגמאות של תיוג לא נכון של מוצרים, הנובע מהכנסת תחליפים של מרכיבים צמחיים למוצרים במודע (מסיבות של עלויות גבוהות של חלק מהצמחים) או שלא במודע. במקרים רבים בהם נקשר מוצר מסוים להרעלה, לא נבעה ההרעלה מהצמח שהיה רשום על המוצר, אלא מתחליף, מתכת רעילה או מרכיב לא צמחי מזיק, שנמצאו במוצר ולא היו רשומים על התווית כנדרש עפ”י חוקי האפ. די. איי האמריקאי.
רעילות הקשורה למינון
לפי העיקרון הבסיסי של מינון-תגובה, ל 2 מנות של תרופה יש השפעה גבוהה יותר מאשר למנה אחת. המונח אינדקס תרפויטי מתייחס ליחס שבין המינון הגורם לתגובה שלילית לבין המינון הדרוש לתגובה מרפאת. ככל שערך זה גבוה יותר, טווח הבטיחות של התרופה רחב יותר. ככל שהמשתמש חורג מהמינון המומלץ (בכמות או בתדירות) הסיכוי להרעלה עולה, גם אם הצמח נחשב בטוח.
זמן החשיפה
זמן החשיפה משפיע על מידת הרעילות. רעילות מיידית יכולה להיות תוצאה של חשיפה אקוטית למינון גבוה, אך גם חשיפה כרונית למינון נמוך במשך שנים יכולה לגרום נזק.