חוש המישוש מצוי במעטפת העור של האדם והוא מעביר ללא הרף עולם חווייתי אל מרכז הבקרה – המוח. עולם חוויות המישוש פועל במתואם עם שאר החושים לכדי חוויות מורכבות יותר, הנשארות כזיכרון אסוציאטיבי.
הטעם מזכיר את המישוש
והמישוש מזכיר את הטעם/
המראה מזכיר את המישוש
והמישוש מזכיר את המראה/
הריח מזכיר את המישוש
והמישוש מזכיר את הריח/
הקול מזכיר את המישוש
והמישוש מזכיר את הקול/
כבעל ניסיון בכל החושים וכמי שצבר מסה אדירה של אסוציאציות, יודע האדם לתרגם את מגע כף ידו של אדם אחר. והאדם המיומן יודע להעביר את כוונותיו באמצעות כף ידו. כך (ולא כלאחר יד) אנו מבחינים במגע של:
יד אוהבת, יד מלטפת, יד מעודדת, יד מדכאת, יד אלימה, יד מרגיזה, יד מרגיעה, יד מלהיבה, יד רוחנית, יד ארצית, יד מקושרת, יד מנותקת, יד דורשת, יד מוותרת
וכפי שאנו לומדים להבחין בגוֹני המגע של הנוגעים בנו, כך אנו לומדים להעביר את גוֹני המגע של כף ידנו לאחרים.
ומה באשר לכפות הרגליים? כפות הרגליים הן החיבור של האדם אל הקרקע והן עומדות לשירותו במילוי מטרותיו, פעולותיו וכוונותיו. הן גם המניעות אותו לעשות כל מלאכה באמצעות כפות ידיו.
עור כפות הרגליים מרובה בחיישנים המעבירים אינספור אינפורמציות. לפיכך אפשר לראות בכפות הרגליים נתיב שבאמצעותו מגע מסוים יכול להזכיר דבר מה אחר, והתחושות העוברות דרכן מתקשרות אל מסת העולם האסוציאטיבי שלנו. דבר זה מתאפשר כאשר אנו מבצעים ברגלינו פעולות יזומות כמו הליכה, ריצה וריקוד, או כאשר פעולות הרגליים מביאות אותנו למגע עם סוגי חומרים שונים כמו קרקע, נוזלים וכדומה.
אם כן, למרות שתופעת השתקפות הגוף בכפות הרגליים עדיין איננה מובנת לנו דיה.
ברי לנו כי פעולות הרגליים, והגירויים שהן זוכות להם, קשורים למטען האסוציאטיבי הנרכש. לכן, על הרפלקסולוג המיומן לדאוג להטעין את עולמו הפנימי של המטופל וללמדו להקשיב, לראות ולחוש באמצעות כפות רגליו. וכשמדובר בחוויות אסוציאטיביות דרך כפות הרגליים, אין כמו הרפלקסולוגיה הקואורדינטיבית. בגישה זו משולבים אלמנטים כמו: קצבים, כיוונים, עוצמות וצירופי גירוי. אלמנטים אלה מאפשרים גישה מוזיקלית לטיפול בהתייחסות לחולי ולבריאות.
למעשה, המפגש הטיפולי הוא שיעור לכל דבר. דרך שער זה המטפל מוביל את המטופל ופותח לו פתח לבסיס חיבורו אל הקרקע