יחסי גומלין בין צמחי מרפא לתרופות
שימוש בצמחי מרפא יכול לחקות, להגביר או לעכב השפעה של תרופות, כאשר אלה נלקחים במקביל, ע”י השפעה על הפרמקוקינטיקה והפרמקודינמיקה של התרופה.
פרמקוקינטיקה מתארת את השינוי בריכוז התרופה בנוזלי הגוף או ברקמות כתוצאה מספיגה, פיזור, מטבוליזם והפרשה. פרמקודינמיקה היא השפעת התרופה על אברי הגוף. השפעה של תרופה מושגת כאשר התרופה או מרכיביה הפעילים מגיעים בריכוז מתאים לאתרים הרלוונטים לפעילותם הביולוגית.
שימוש במספר תרופות במקביל הוא נפוץ והסיכוי להיתקל בבעיות כתוצאה מיחסי גומלין בין תרופות הוא גבוה
צמחי מרפא יכולים להשפיע על פעילות של תרופות במערכות הגוף במספר דרכים:
הגבלת ספיגת התרופה מדרכי העיכול – נוכחות של סיבים, השקעה סלקטיבית של התרופה ע”י טנינים או יוד, גרימת צרבת והחזרת התרופה ע”י צמחים חריפים הגורמים לריפלוקס.
הגברת עוצמה של תרופות המשפיעות על הלב (צמחים המכילים חומרים קרדיוטוניים, הגברת ההפרשה של פוטסיום, הגברת עוצמה של תרופות הרגעה).
שינויים ברמות הסוכר בדם בסכרת שאינה תלויה באינסולין – צמחים היפוגליקמיים והיפרגליקמיים.
שינוי בפעולת גורמי קרישה – צמחים המכילים קומרין, מעכבי הצמדת טסיות דם, צמחים בעלי ריכוז גבוה של ויטמין k.
חוסר התאמה לתרופות של מערכת העיכול – מעודדי הפרשת חומצה בקיבה.