סיפור של מטופלת
שמי ד”ר א.ש. אני אשה נשואה עם 2 בנים מקסימים בני 5 וחצי ו 3 וחצי. הפעם הראשונה שהגעתי לטיפול רפלקסולוגי אצל שמוליק היתה לפני קרוב ל 7 שנים בהיותי אחרי 15 שנות נישואין ללא ילדים.
לפני שהגעתי לטיפולי רפלקסולוגיה, עברתי את כל הטיפולים האפשריים לאי פוריות: כדורים, זריקות, הזרקות לרחם וטיפולי הפריה שהסתיימו פעמיים בהפלה ספונטנית ופעם באשפוז בבית חולים עם דימומים רציניים והמוגלובין ירוד שעמד על 7.9. בהפריה החוץ גופית שעברתי הגניקולוג שלי הדגיש כל הזמן שהעוברים המוחזרים לא “יפים”, לא שלמים.
כשהגעתי לאשפוז בעקבות הסיבוכים, שכבה לידי בחורה שעברה 22 הפריות. בהפריה ה-23 ההפריה הצליחה והיא סיפרה לי שלפני ותוך כדי ההפריה היא עברה טיפול רפלקסולוגי והרופא שלה אמר שסוף סוף העוברים שלה “יפים”. אוזניי הקשובות קלטו את העניין וכך הגעתי לשמוליק הרפלקסולוג, לאחר שהתייאשתי מכל טיפול קונבנציואלי.
לאחר 5 טיפולים שבועיים אצלו נכנסתי להריון ראשון. קיבלתי טיפולים רפלקסולוגיים לאורך כל ההריון וכשנה לאחר הלידה עשיתי שוב טיפולי רפלקסולוגיה. נכנסתי להריון לאחר 4 חודשים והמשכתי לקבל טיפולי רפלקסולוגיה גם לאורך כל ההריון השני. יש לציין שבמקביל קיבלתי גם טיפול הומאופתי. השילוב הזה היה מבחינתי שילוב מנצח.
הסוד להצלחה הוא ראשית כל להאמין בטיפול, במטפל ולהתמיד !!!!!
סיפור של מטפלת
ברצוני לשתף אתכם במה שאני עוברת לאחר סיום הקורס “אישה במעגל הפוריות”. אחרי סיום הסטאז’ המעשי בבי”ח וולפסון במחלקת נשים, אני ממשיכה להתנדב פעם בשבוע בחדרי לידה. הצוות הרפואי והמיילדות פונות אלי פעמים רבות כדי שאתמוך בתהליכי זירוז לידה. מהרגע שאני נכנסת לחדר הלידה אני מתמלאת באנרגיות שאינן ניתנות לתיאור. זה המקום שאני הכי אוהבת להיות בו. היולדות מאוד פתוחות לקבלת הטיפול הרפלקסולוגי כטיפול מזרז לידה. להלן שני מקרים מרגשים מתוך הרבה מקרים שהיו לי.
מקרה ראשון
אישה בת 38, הריון שלישי. יש לה שני ילדים גדולים בני 10 ו-12. לפי ניסיון העבר הלידה היתה אמורה להתקדם מהר. היא הוכנסה לחדר הלידה בשעה 2:00 עם פתיחה של 2 סמ’. היתה כבר עם אפידורל וקיבלה פיטוצין. אני הגעתי אליה בשעה 15:00 וכל מה שעשיתי לא הצליח בקידום הלידה. תוך כדי טיפול הבחנתי בעור קשה עם חריץ עמוק אורכי באזור השתקפות הכבד, מקום נדיר להצטברות עור קשה. עשיתי לה עוד שני טיפולים של שלושת רבעי שעה ושום דבר לא זז.
בטיפול האחרון היא סיפרה לי שבעלה עזב אותה כשהיתה בחודש השלישי להריונה והיא רצתה לעשות הפלה. אמרתי לה שהעור הקשה והחריץ, יתכן ומעידים על כעס גדול על הבעל. גם התינוק אולי מרגיש שהוא איננו רצוי ואולי זו הסיבה שהוא אינו רוצה להיוולד. ביקשתי שאחרי שאלך תדבר אל התינוק ותספר לו כמה היא אוהבת אותו ושהיא מצפה לראותו, אולי אז הלידה תתקדם.
הלכתי הביתה ואחרי שעה לערך התקשרתי לחברתה שהיתה איתה וזו סיפרה לי שהיא כבר אחרי הלידה. מקרה זה מסביר לי הרבה על הקשרים שבין דינמיקת הלידה ומצב הרגש, ומרגש אותי כל פעם שאני נזכרת בו.
מקרה שני
בחורה בת 18, הריון ראשון. מאוד מבוהלת ומפוחדת ומפחד מעצם הלידה. בדרך כלל לידה ראשונה לוקחת הרבה יותר זמן. הגעתי אליה ב-15:30. היא היתה עם פתיחה של 3 סמ’ וירידת מים מאמצע הלילה. טיפלתי בה ארבעים וחמש דקות ועברתי לטפל ביולדת אחרת. כשחזרתי שוב, היא היתה עם פתיחה של 5 סמ’.
המשכתי בטיפול מעודד לידה. היא ביקשה אפידורל אך עד שהגיע הרופא היא היתה בפתיחה מלאה ובתהליך לידה. הייתי נוכחת בלידה, התהליך ריגש אותי. היציאה של התינוק לאוויר העולם היתה בשבילי ממש חוויה בריאה. כל לידה מרגשת אותי מחדש כבפעם הראשונה.