מאת שמואל זיידל
עצמות הגוף הן תשתית האדם, ממד האדמה שבו, המחסן ממנו ניזון הגוף. העצמות מורכבות מ- 25% חומר אורגני, בעיקר חלבון, 45% מינרלים, בעיקר זרחת הסידן, וכ-30% מים. אל עצמות הגוף מתחברות כל הרקמות הרכות המניעות את הגוף: הסחוסים, הרצועות, הגידים והשרירים. חלקן הגדול של העצמות בנויות מפרקים ומפרקים אשר נועדו לנוע ופועלות בעיקרון של מנופים המניעים את האדם על פני האדמה ומשרתים אותו בכל צרכיו.
משמע, ממד האדמה של האדם הוא תנועה. תנועת האדם מתקיימת תמיד כנגד ההתנגדות של כוח הכבידה. מאחר ותהליך התחדשות העצמות נובע מתנועה כנגד התנגדות, על האדם לנוע כל ימי חייו. נייחות, נוחות ונינוחות הן בעוכריו למרות שהוא שואף אליהן תמיד, במודע או שלא במודע.
אדם נתון בין שני קצוות: שלב הינקות ושלב הזקנה.
התינוק, כל גופו בסיס ועצמותיו רכות. העצמות מתחזקות רק כאשר התינוק מזדקף ונעמד על שתי כפות רגליו, ועצמותיו נושאות את משקל גופו כנגד כוח הכבידה. הזקן, נמצא בסוף הקדנציה האנרגטית שלו, רגליו כושלות ותהליך דלדול העצם הוא מחלתו הטבעית של גופו, המכלה את עצמו מחוסר תנועה. ממד האדמה שמגלמות העצמות מתכלה. הרצועות, הגידים והשרירים הקשורים בהן נחלשים, וגופו נמשך לאדמה.
באדם זורם הדם שהוא ממד התנועה התמידית שמתקיים בו גם בשעת מנוחת הגוף. מקור הדם הוא מהעצמות, מה”האדמה” שבאדם. הדם משנה את קצב זרימתו על פי צורכי הגוף ומושפע מתנועת הגוף הפנימית והחיצונית ומהנעת הגוף הנפשית – רוחנית.
חלק מהכוחות המניעים את הממד הנפשי – רוחני הם: המחשבה, ההגיון, החוכמה, האינטואיציה, האינסטינקט, המוטיביציה, התבונה, היצירתיות והאהבה. הכוחות השליליים הם ממד ההתנגדות לכוחות העשייה החיוביים. ללא התנגדות לא יחוו הכוחות החיוביים את חווית הפריצה, הצליחה, ההצלחה וההגשמה. האדם – שליח אלוהים על פני אדמות פועל כנגד התנגדות.