מתוך החוברת: רפלקסולוגיה קואורדינטיבית בחדרי לידה
מאת: שמואל זיידל
תהליך הלידה משול לתהליך פרידת האם משלב ההריון, שלב משמעותי בחיים, שלב שבו גדל בתוך האם אדם חדש כחלק אינטגרלי מגופה. תהליך תחילת החיים לתינוק בעולם, מאופיין כמעבר משוכן מים לשוכן יבשה.
מעבר זה הוא טראומטי, ואולי זאת הטראומה הראשונה והמשמעותית בחיים מבלי שתעבור את מימד הבקרה של האדם והזיכרון המפוקח. בתחילת התהליך, התינוק יוצא אל מחוץ לחום הרחם המזין והמוגן ובהמשך התהליך נתון התינוק לעולם רגשות הרחמים של האם ושל הסביבה הקרובה לו.
ניתוק חבל הטבור הפיזי מעצים את הקשר של חבל הטבור הנפשי-רגשי-רוחני, והאדם נשאר “התינוק” של אימו לאורך כל תהליך התפתחותו, עד סוף ימיו, במודע או שלא במודע. להיות נוכח בתהליך לידתו של אדם זה מעמד הרואי, להיות נוכח בתהליך הפיזיולוגי-אנטומי- רגשי שהאם חווה, זו נוכחות משמעותית ולו רק ל”רגע” קט. “רגע” זה מתרחש כאשר כפות הידיים של המטפל אוחזות בכפות רגליה של האם העתידית.
ולפי מקצב הצירים
ולפי הפרטיטורה המשתלשלת מהמוניטור
מתקיימת המוסיקה המלווה
של הנחת, העידוד וההקלה