רפלקסולוגיה קואורדינטיבית במחקר על
חולי טרשת נפוצה

מאת: שמואל זיידל

מחלת הטרשת הנפוצה היא אולי הפגיעה הנוירולוגית הנפוצה ביותר המביאה למוגבלות פיזית בין הגילאים
55-15. מחלה זאת היא אחד הגורמים הנפוצים ביותר לנכויות קלות ולנכויות חמורות. הנפגעים ממנה הם אנשים במיטב שנות חייהם - אנשים העומדים לפני קריירה בחיים, בשיא קריירה או לפני תוכניות רבות שטרם מומשו. המחלה, המופיעה בדרגות חומרה שונות, משפיעה על רוב התיפקודים החושיים של מערכת העצבים. עד היום לא נמצאה בבירור הסיבה לפריצת המחלה. קיימות סברות שונות, ואחת מהן היא כי המחלה היא תוצאה של תגובה בלתי נורמלית של הגוף לזיהומים חוזרים ונישנים, כשלמעשה יש כאן תופעה שבה הגוף תוקף את עצמו. המחלה מופיעה בהתקפים ובהפוגות המתרחשים כמעט בלי סימני אזהרה מוקדמים, ולפיכך אין אפשרות לחזות את הרעה ולקדם את פניה. תרופות שונות נוסו ומנוסות כיום כדי להקל על סבלם של החולים ולהשהות ולהקהות את התהליכים של התפרצויות התקפי המחלה.

מחקר בנושא השפעת הטיפול הרפלקסולוגי על חולי טרשת נפוצה, אושר ע"י ועדת הלסינקי לניסוי קליני בבני אדם. זהו מחקר שמשולבות בו שתי גישות: גישת הרפואה הטבעית המיוצגת ע"י הטיפול הרפלקסולוגי, וגישת הרפואה הקונבנציונאלית המיוצגת ע"י מחקר השוואתי בדרך מדעית. מטרת המחקר איננה לחקור את פשרה של הרפלקסולוגיה אלא את מידת השפעתה על החולים בטרשת נפוצה. שילוב הטיפול הרפלקסולוגי בקבוצת חולים זאת הוא חדשני מכיוון שהוא מביא את גישת הטיפול המונע, שהיא בעיקרה גישה של "חיזוק הבריאות", בצד גישת הטיפול הממוקדת בנקודה שבה נתגלתה התופעה, שהיא בעיקרה גישה של "מלחמה במחלות". לעיתים גישות אלה עומדות כל אחת לחוד, ולעיתים הן משולבות זו בזו. שילובן של שתי גישות הרפואה תורם לפריצת דרך בעולם הרפואי, שמשמעותה רפואה משולבת לרווחת החולים והמטופלים. הדגש איננו על ה"כבוד" לרפואה הטבעית או על ה"כבוד" לרפואה הקונבנציונאלית, אלא על הכבוד לדרך החשיבה המשותפת.

התקיימו ארבעה מחזורים: מחזור פיילוט, שני מחזורי מחקר, ומחזור "פיצוי" לקבוצת הביקורת מהמחקר. לקחו חלק במחקר: 70 רפלקסולוגים בכירים, בוגרי המכון לאקולוגיה אנושית, בהנחיית שמואל זיידל.

פרוייקט הפיילוט והמסקנות לגביו

בפרוייקט הפיילוט השתתפו 20 מטפלים ומטופלים. נבחנו הגישות הטכניות שייתנו את המענה הטיפולי לחלק מהתופעות המלוות את המחלה:

• תחושות עיקצוץ, נימול ו"שרפה", בעיקר בכפות הרגליים

• התקשות והתכווצות שרירים בגוף

• בעיות של עצירת שתן או דליפת שתן

• רפיון שרירים

תופעות פיסיולוגיות אלה נעוצות בליקוי שנוצר מפגיעה ומתהליכי הרס במיאלין העוטף את העצבים במערכת העצבים המרכזית. מכיוון שכך, ההולכה העצבית אל הפריפריה נפגעת ומשתבשת. במילים אחרות, הבעיה היא בין פנים הגוף והחוץ. מאחר שרמת הפגיעה של המטופלים בקבוצת הפיילוט לא הייתה הומוגנית, ומאחר שקבוצות המחקר המיועדות גם הן לא היו הומוגניות באשר למצב המחלה שבה נתון כל חולה וחולה, נבדקו גישות טיפוליות שמטרתן לשכלל את הקשר בין הפנים לחוץ - הקשר בין מקור המחלה והאיברים הפריפריים הפגועים, בין מרכזי השליטה והאיברים הנשלטים.

על טכניקות הטיפול

גישות הטיפול המובאות כאן, מטרתן להסביר את ההתייחסות ההוליסטית לטכניקות הטיפול ברפלקסולוגיה. התייחסות הוליסטית, משמעותה עשיית קשר בין אופן ההפקה הטכנית של הטיפול וכוונותיו של המטפל, לבין מצבו הגופני והנפשי של המטופל. אין בכוחו של ההסבר המילולי להמחיש את דרך ההפקה הטכנית של הטיפול - דבר זה צריך להיעשות במפגש ישיר בין מורה לתלמיד. כך נעשו הדברים בפגישות ההכנה שנערכו למטפלים מכל קבוצה במהלך הפרוייקט. טכניקות הטיפול שנעשה בהן שימוש הן תוצר של המסקנות לגבי המחקר מאפשרות להשתמש בהן ככלי למחקר, שניתן לחזור עליו בעתיד במפגשים בין מטפל-רפלקסולוג עם מטופלים חולי טרשת נפוצה. קיים צורך בהנחייתו של מורה לשם ההפקה הטכנית של הטיפול.

גישת הטיפול- מבפנים החוצה ומבחוץ פנימה

אחת הדרכים להסביר מצבים של חולי ובריאות בגוף האדם, היא בכך שאנו שרויים בין קטבים שונים. אחת האפשרויות להסביר פן מסוים של מצבי גוף ונפש שהאדם מצוי בהם היא בכך שאנו נתונים בין שני קטבים של "מבפנים החוצה" ו"מהחוץ פנימה". בהקשר הטיפולי אפשר לדבר על בעיות ומחלות של תקיעות בגוף וחוסר יכולת להשתחרר מהן ולהוציאן מבפנים חוצה, או להתחבר אל כפות הרגליים ובעיות ומחלות של חסר בגוף וקושי של הגוף לקבל דברים שהוא זקוק להם. מבחינה אנרגטית פיסיולוגית, המושג "מבפנים החוצה" כוונתו בהשאלה - עם כיוון זרימת הדם העורקי, והמושג "מהחוץ פנימה" בהשאלה - עם זרימת הדם הוורידי וזרימת הלימפה. במחקר זה הודגש כיוון הטיפול מבפנים החוצה.

טכניקות הטיפול המניפולטיבי

מקובל לחשוב שיש לבצע את הטיפול הרפלקסולוגי כאשר המטופל נמצא במצב מנוחה, משוחרר ומוכן לקלוט גירויים ומסרים המועברים אליו מידי המטפל. העיקרון הוא שככל שגוף המטופל משוחרר יותר כן גוברת יכולתו להפיק תועלת מהטיפול. אך לעיתים, במצבים מסוימים, מומלץ לבצע מעין חילוף תפקידים, כלומר, המטופל מונחה לפעול בצורה אקטיבית כדי ש"יתחבר" אל כפות רגליו במודע, כדי לשקם נתק ברמה מסוימת של הגוף מהרגליים. גישת הטיפול המניפולטיבי היא אחת האפשרויות לתת פתרונות טכניים בידי המטפל.

פתרון טכני טיפולי בגישה זו קשור ליחסי מטפל-מטופל ולשלבים שונים ביחסים אלה, שיש להם ביטוי בצורות טיפול שונות:

• המטפל מביא את המטופל אליו - טכניקת הקבלה הפסיבית

• המטפל מעביר אחריות אל המטופל - טכניקת העברת אחריות

• המטופל בא אל המטפל - טכניקת הטיפול האקטיבי

גישת הטיפול המניפולטיבית היא הדרגתית. יש בה שלבים שונים המאפשרים שיקום והחזרת שליטה - עד כמה שאפשר - בין המרכזים במוח לכפות הרגליים. בשלבים אלה טמונים ממדי הקשרים שבין מטפל למטופל ומצב המטופל בינו לבין עצמו. ההתקדמות מותנית ברצונו הנפשי של המטופל או ביכולתו הפיסית. ומכיוון שכל מטופל במסגרת מחקר זה נמצא במצב אחר של התפתחות המחלה, היכולת להובילו ולקדמו משלב לשלב בשיקום היא דרך אישית.

מפה טיפולית

נקודות ואזורים שיטופלו + נקודות ואזורים ספציפיים אישיים:

היפותלמוס
היפופיזה
בלוטת התריס
יותרת הכליה
כליה
לבלב
דרכי השתן
שלפוחית השתן
ספינקטרים של השלפוחית
טחול
כבד
מסתם המעי הדק
סיגמואיד
מערכת הלימפה
קווי האורך הלטרליים
מקלעת השמש
עמוד השדרה
גזע המוח
ספירלות של האצבעות

מקרא:

• אזורים מושחרים - טיפול רגיל.

• אזורים מקווקוים - טיפול מניפולטיבי עד אקטיבי.

הערות:

• הדגשת טיפול מהברכיים לאצבעות.

• סדר הטיפול נקבע ע"י המטפל ומשתנה עפ"י הצרכים במהלך סדרת הטיפולים.

פרוייקט המחקר

שני המחזורים הבאים התקיימו במבנה מחקר מדעי, באישור ועדת המחקרים של בית החולים - ועדת הלסנקי. מסגרת המחקר הייתה בשתי קבוצות - קבוצת ניסוי מול קבוצת ביקורת. לכל מטפל ניתנו שני מטופלים - אחד מקבוצת הניסוי ואחד מקבוצת הביקורת. שני המחזורים מנו יחד 36 מטפלים. מבנה הפרוייקט ומבנהו של כל מפגש התקיימו במתכונת קבוצת הפיילוט, אך החלק המעשי התחלק בין שני סוגי טיפול: סוג טיפול שיועד לקבוצת הניסוי וסוג טיפול שיועד לקבוצת הביקורת.

קבוצת הניסוי

בקבוצת הניסוי יושמה הגישה הטיפולית שמסקנותיה נאספו מתוך הטיפול בקבוצת הפיילוט שקדמה לה. הקבוצה קיבלה טיפול מלא, תוך שימת דגש על גישת הכיוון "מבפנים החוצה", בליווי מפה טיפולית ובשילוב "גישת הטיפול המניפולטיבית" על שלביה השונים. לכל מטופל ניתן טיפול על פי התאמה אישית, בתוספת צורות טיפול אחידות המונחות ע"י המפה הטיפולית שהותאמו למחלה של הקבוצה כולה.

קבוצת הביקורת

למעשה קבוצת הביקורת הייתה קבוצת "פלצבו". ומכיוון שהטיפול עוסק בסוג טיפול שבו יש מגע גוף, ניתנה לקבוצה "רפלקסולוגיה" בשוקיים בלבד, משמע, עיסוי בשוקיים בצורות שונות.

קבוצת הפיצוי

מחזור נוסף שהתקיים מנה 14 מטופלים אשר קיבלו טיפול מלא, כפי שקיבלה קבוצת המחקר. למעשה, היו אלה המטופלים מהמחזור הראשון אשר קיבלו את "הטיפול הפלצבי" - המסאז' - בשוקיים. בפועל התגלמו בקבוצה זו הממדים של קבוצת ביקורת מול קבוצת ניסוי באותם האנשים עצמם.

תוצאות מתוך הדו"ח שיצא ע"י ביה"ח שיבא בשנת 1997

מתוך 36 חולים שגוייסו למחקר, 27 השלימו את סדרת הטיפולים. המשתנים הדמוגרפיים של החולים מוצגים בטבלה 1. מבחינה סטטיסטית לא היו הבדלים משמעותיים בין המשתתפים בשתי הקבוצות. נמדדו 4 פרמטרים: תדירות תחושות הנימול, תופעות של דליפת שתן ועצירת שתן, עצמת השרירים והתכווצויות - התקפי ספאזם של השרירים. לאחר 12 שבועות של טיפול, 60% מהחולים בקבוצת הניסוי הראו שיפור בנושא של תחושות הנימול בהשוואה ל 20% בלבד בקבוצת הביקורת. תופעות של עצירת/דליפת שתן השתפרו ב 55% מקבוצת הניסוי וב 18% מקבוצת הביקורת. השיפור המשמעותי ביותר התגלה בתוצאות הממוצעות לגבי עצמת השרירים וההתכווצויות אצל החולים בקבוצת הניסוי לאחר הטיפולים

טבלה 1: נתונים דמוגרפיים של החולים

טבלה 2 משווה בין המדידות שנעשו בתחילת הניסוי ובסופו בשתי הקבוצות. מתוך הטבלה ניתן לראות שהשיפור המשמעותי ביותר בקבוצת הניסוי הוא בהתכווצויות.

טבלה 2: השוואת תוצאות המדידות שנעשו בתחילת הניסוי ובסופו בקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורת

סיכום ומסקנות

על הטיפול בשוקיים

במסגרת המחקר, קבוצות הביקורת קיבלו טיפול רפלקסולוגי שהתמקד אך ורק בשוקיים. בחלק מהמקרים חלה הטבה מסוימת במצבם, ודבר זה מוכיח לא רק את כוח האמונה בריפוי אלא גם את נחיצותו של הגורם הפיסיו-אנרגטי הממשי של הטיפול בשוקיים במסגרת המחשבה על הטיפול הרפלקסולוגי בכלל. אמנם טרם נעשה מחקר על השפעת הטיפול הרפלקסולוגי בכפות הרגליים בלבד לעומת טיפול רפלקסולוגי שנעשה במשולב - כפות ושוקיים, אך מהניסיון המצטבר ומעדויותיהם של מטפלים ושל מטופלים, אפשר להסיק כי חל שיפור בהשפעת הטיפול כאשר הוא משולב. מן הראוי שבעתיד ייערך מחקר כזה.

על גישת הטיפול מבפנים החוצה

כיוון פעולות הטיפול מ"בפנים החוצה" הוא מחשבה טכנית-אנרגטית, משמע, אינני מתחשב בציור השתקפות הגוף בכפות הרגליים, אלא מתחשב בכוונת המטפל להפיץ ולפנות אנרגיה אל קצות הגוף. גישה זו השפיעה טוב יותר על בעיות של עצירת שתן, למרות שעל פי ציור השתקפות מערכת השתתן בכפות, העבודה נעשתה ב"מהופך" - משלפוחית השתן אל הכליות. זאת לזכור, שבכפות הרגליים אין איברים, אלא רק השתקפותם, כיווני פעולה מגלמים את כוונות המטפל בהתאם לתכונות אורגניות של הגוף.

על טכניקות הטיפול המניפולטיבי

על פי הניסיון שנצבר בפרוייקט, נמצא כי הטיפול המניפולטיבי - בצד היותו טכניקת טיפול שניתן לקדם בה תהליכי שיקום אישיים לחולי טרשת נפוצה, כל אחד על פי שלב המחלה שהוא נתון בה, אפשר גם לאבחן בעזרתו את מצבו של כל מטופל: מבחינת יכולתו "לגייס" ולהעביר כוחות דרך נקודות הייצוג שבכפות הרגליים, מבפנים החוצה. בטכניקת טיפול זאת אפשר לאתר ולאבחן את מצבו של כל מטופל בראשיתה של סדרת הטיפולים ולקבוע לגביו את תכנית הפעולה בטיפול, ובהמשך - לעקוב אחר תהליכי ההתקדמות בטיפול.

על תדירות מתן הטיפולים

סדרת הטיפולים ניתנה בתדירות של טיפול אחד לשבוע. על פי עדותם של המטפלים ושל רבים מהמטופלים שנטלו חלק בפרוייקט, השפעת הטיפול הייתה במקרים רבים טובה למשך מחצית השבוע הראשונה שלאחר המפגש הטיפולי. מכאן רצוי להסיק כי בעתיד יש לבצע שני טיפולים בשבוע - זוהי התדירות המוצעת לאחר הבדיקה בדרך המדעית.

על הטיפול הרפלקסולוגי בכללותו

מתוך השתלבות במחקר על השפעת הטיפול הרפלקסולוגי בחולי טרשת נפוצה, שהוא למעשה המחקר הראשון שנעשה לבדיקת הרפלקסולוגיה על נושאי מחלה, מתוך התנסויות קודמות של מטפלים רבים, ומתוך התנסויות המתרחשות כל הזמן, מתברר כי הטיפול הרפלקסולוגי הוא טיפול ידידותי. משמע: טיפול המשכין "שלום בית" במכלול הגופנפש, ולמעשה הוא טוב לכל אחד, בתנאי שגופו מפיק תועלת מן הטיפול. השפעת הטיפול בולטת בנושאי מחלות אוטו-אימוניות, מחלות שבהן הגוף מזהה את עצמו כ"אויב" ותוקף את עצמו. מסקנה זאת יש להמשיך ולבדוק, ולהרבות יותר ויותר בתהליכים המתבצעים בדרך המחקר המדעית, וזאת על מנת להשכין "שלום בית" גם בין הרפואה המדעית לבין הרפואה הטבעית.